שבת 6 מרץ 2010 @ 22:42
הפועל עכו - בית“ר ירושלים 3:0
קשה היה להתרשם מהמשחק הערב ב“איצטדיון“ גרין בנצרת-עילית. המגרש עצמו, שלא לדבר על המעטפת של היציעים, לא ראוי למשחק כדורגל בליגה השישית בטיבה באירופה, אליבא דלוזון. המחצית הראשונה של בית“ר נראתה כהמשך ישיר לזוועות שידענו עד לפני שבועיים, וגם המחצית השנייה לא הייתה משופעת בכדורגל גדול.
אבל בכל זאת.
בכל זאת, בשישה משחקים שקדמו לפיטוריו של שומי בית“ר לא הצליחה לנצח ולו משחק אחד. זה לא שפגשנו רק את אריות הליגה באותם משחקים - גם את באר-שבע, מכבי פתח-תקווה והפועל חיפה לא הצליחו בחורינו המצויינים לנצח. למעשה, בשלושת המשחקים האלה השגנו רק נקודה אחת, וגם היא מנגיחה של בן-יוסף הבלם בתוספת הזמן.
במשחק הערב, למרות שהיה רע למדי, הצליחה בית“ר להבקיע שלושה שערים, וגם במחצית הראשונה הזוועתית להחמיץ שלושה שערים בטוחים עקב עודף פירגון/מחסור במחשבה. עוד שני שערים בטוחים הוחמצו על-ידי יצחקי ותמוז במחצית השנייה. גם בתקופת שום שחקני בית“ר החמיצו לא מעט, אבל אז ההחמצות לא באו לצד שערים. לפחות הערב, אמנם מול יריבה לא מרשימה במיוחד, השערים הגיעו.
עידן טל, למרות שהשער לא נרשם לזכותו, שוב היה פעיל על המגרש והשקיע לא מעט. אהבתי את ההתלהבות ואת הרצון שלו שהיה אפשר לראות בכל מהלך, לפחות במחצית השנייה. גם קובי מויאל ראוי להרבה מאוד מחמאות על המשחק האלברמני שהפגין במרכז המגרש, אפילו שהקישור של היריבה הוא לא בדיוק אימת הליגה וזה לא מדד אמיתי לכלום. גם אבירם ברוכיאן הפגין משחק פחות חלש מהרגיל וניסה להראות מעורבות מהעמדה הבעייתית בה הוא ניצב בצד ימין. השער היפה שכבש, דווקא כשנכנס למרכז, היה רק קינוח למשחק יחסית טוב שלו. חבל שדווקא עכשיו אנחנו צריכים להתחיל להתכונן לחופשת הניתוח של היהלום.
ולסיום, אריאל הרוש, שבפעמים הבודדות שהיה צריך להפגין את יכולתו עשה זאת בצורה נהדרת. בפעם המי יודע כמה העונה, נחגוג את צמיחתו של שוער שילווה אותנו עוד שנים ארוכות. מי יודע, אולי בעוד 20 שנה הוא יהיה מנכ“ל המועדון ולאחר מכן היו“ר.
